מעשה שהיה. קולגה מראיון עבודה נתבקשה לעשות בקוד משהו שירוץ כל X זמן. ב…
https://go.chatlytics.ai/r/oTK3T9q
Mario Nawfal (@MarioNawfal) on XThis. Is. Awesome. Writer: Ian
מעשה שהיה. קולגה מראיון עבודה נתבקשה לעשות בקוד משהו שירוץ כל X זמן. במערכת קיימת. קלוד קוד הציע הכל אבל לא כרון.
אחרי זה בפוסט מורטם שהיא דברה עם כל החבר'ה (גמני GPT וקלוד עצמו באפלקציה) הרעיו ןהזה כן עלה.
אמרתי לה שזה בגלל הסיסטם פרומט של קלוד קוד שהוא מכוון לקוד עצמו, הריפו בקונטקס, ובגלל שזה היה ריפו לא בשל כי זה היהתרגיל ולא היה רמזים בקוד שאומרים שהוא חי בתוך מערכת, בסיסטם דזיין. הוא לא רצה לסבך ולכן הביא פתרון נאיבי.
אבל כשמקשקשים איתו על סיסטם דזיין עולים דברים יותר ממבט כולל - לא מכוון ריפו או קוד ספסציפי.
במילים אחרות - המודל שלך לא יודע על קוי התפר ואיך דברים מתחברים. או אמורים להתחבר. צריכים לדעת את זה כשעובדים עם קלוד קוד, או בראונות עבודה.
____________________________________
טיפ לא קשור. לצלם את הבית עם כל הבאלגן ולתת לקלאו שיפתח ספרינט עם ג'ירות מה צריכים לסדר ולתעדף.
כל הזמן שואלים אותי האם המקצוע הזה של התכנות מת.
גילוי נאות: אני כבר זקן יחסית למקצוע.
אני לא יכול פשוט להחליף את מה שיושב לאנשים בראש ואת הידע שהם צברו עם השנים. המודלים האלה, בינתיים לפחות, לא יכולים להחליף את זה.
אני ממש מרחם על הג'וניורים של התקופה הזאת:
• הם גם לא יודעים שום דבר וגם לא לומדים שום דבר.
• אף אחד לא מקבל אותם לעבודה, שזה קושי עוד יותר גדול.
זה כמו ביצה ותרנגולת שמזינה את עצמה בפידבק לופ שלילי.
את המתכנתים עם 10 שנים של ניסיון, הקלוד, הקודקס וכל המודלים האלה לא יחליפו בסוף (לפחות לא בינתיים). והסיבה היא בדיוק מה שאתה כותב: הדרך הנכונה לבנות דברים יושבת לאנשים בראש, ובמקרים האלה הם ידעו לעשות את זה, במפתח סיניור, הוא יודע לעשות את הקוד הזה מהראש. הוא לא צריך שקלוד יגיד לו מה צריך לעשות, אלא הוא פשוט יגיד את זה לקלוד. הוא יאמר לקלוד: "תעשה לי את האינטגרציה הזו, ותבנה לי ככה, ותעשה לי ככה, ותעשה לי ככה". כלומר, הוא שולט ב-high level design, ונותן לקלוד להחליט את ההחלטות הקטנות ואת הפיתוח.
כל עוד המודל מציג להם דברים לא נכונים, הם יודעים לזהות את זה ולהגיד "לא, אל תעשה ככה".
כשהם עושים ריסרץ', הם יודעים להגיד למודל על מה לעשות אותו, ובמה ואיך צריך לבחון את הדברים. הם גם יודעים לזהות מתי המודל מדבר שטויות וההמלצות שלו לא רלוונטיות, והם גם יודעים לזהות כשדברים מסריחים או שיש להם ריח.
אז לגבי הג'וניורים, באמת רחמים עליהם, אבל זה אמת בפרצוף מה שנקרא.
לגמרי, אבל זה לא פוסח על אף אחד. אם אתה לא מתרגל system design או בכללי עקרונות פיתוח נכונים אתה תתחיל להירקב. ככה לפחות אני הרגשתי עד שהחלטתי שאני חייב לשלב למידה אקטיבית יחד עם אייג׳נטים
אני לא חושב. אני חושב שזה כמו לרכוב על אופניים – יש דברים שעשית כל כך הרבה פעמים שהם פשוט קופצים לך לראש.
גם אם אני אכתוב לקלוד "תעשה לי א', ב', ג'" ואראה שהוא לא עושה את זה עם כרון, אני פשוט אגיד לו: "למה אתה לא עושה את זה עם כרון?". זה יקפוץ לי לעין מיד. זה לא שאצטרך לחשוב למה זה לא עובד; פשוט כשאעשה עיצוב למערכת והוא פתאום ישים לי קאשינג בפוסטגרס, זה יקפוץ לי לעין ואגיד לו: "למה אתה לא עושה את זה עם רדיס או משהו בסגנון?".
הדברים האלה קופצים לעין כשעשית אותם הרבה. גם אם אני כבר לא זוכר בדיוק איך כותבים את הכל בידיים, וההרגשה הזו נעלמת – בסוף, אתה אף פעם לא שוכח את הקונספטים.
זה גם קורה לי כל הזמן. לפעמים אני מסתכל על ה-reasoning של המודלים; אני הרבה פעמים קולט שהם עושים שינויים ואני עוצר אותם בגלל זה.
אני תמיד קורא את התכנונים של מה שהם מתכוונים לעשות, ובודק בדיוק בשני הדברים האלה, כי אין מה לעשות — המודלים עדיין מפשלים, ומפשלים לא מעט.
אין כמו בעל נסיון. אבל גם היום אנשים עם מספיק תשוקה והשקעה יכולים להיות מעולים. גם בוגרי תואר.
יכול להיות שתהליך הראיונות של היום לא יודע לסנן נכון את הפרסונות שאפשר לשלב.
אם הai מנוון או לא זה תלוי לחלוטין במשתמש. גוניור שימשיך לשאול שאלות, שיקרא specs או HLD של מערכות אמיתיות ובאמת ינסה להבין לעומק (והיום עם הai אני חושב שכל אחד יכול לצלול לעומק אם הוא ישקיע מספיק) לדעתי יוכל להשתלב
ומן הסתם יש את הצוות שאמור לתמוך אותו כדי שהוא יוכל גם לתת ערך
מסכים, הרגל זה משהו שלא יורד. אבל איך תדע שרדיס כבר לא נתמך בחינם? איך תדע שnginx-cotroller עומד להיות deprecated? איך תדע להשתמש בכלים החדשים שיוצאים? בטכנולוגיות חדשות? חייבים ללמוד כל הזמן ולבקר את עצמך כל הזמן.
זה מה שאמרתי. מה שאמרתי, זה קצת בוא נדבר בשפת מודלים:
הסיניור הוא לצורך העניין ה-FABEL, והג'וניור הוא לונה (low effort). עכשיו, לונה יכול להגיע לאותו מקום איפה שהפייבל נמצא, אבל בדרך הוא ימחק את הדאטה-בייס פיתוח 4 פעמים, יעשה force push ל-Git, ועוד כל מיני שטויות — יירה לעצמו ברגל 7 פעמים וכו'.
זה לא שהוא לא יכול להגיע לאותה תוצאה, הוא כנראה יגיע. השאלה היא מה תהיה איכות הפתרון, כמה זמן זה ייקח, וכמה פעמים הוא יירה לעצמו ברגל בדרך.
המודלים, נכון להיום, לא יכולים להחליף את הידע הזה, את מאגר הידע שיושב לאנשים בראש.
והבעיה היא שאני מרחם על הג'וניורים. לא בגלל שאין להם תשוקה, רצון ומוטיבציה, אלא בגלל שלא מעסיקים אותם כרגע ואין להם ממי ללמוד את הדברים האלה. וגם כשמעסיקים אותם, הם יושבים כל היום ב-Claude ולא לומדים את הבסיס. חצי מהזמן הם בכלל לא מבינים מה רוצים מהם, ואיך ילמדו אם Claude כתב להם את הקוד? הם לא מבינים חצי ממה שהוא עשה שם.
אם יש חברות טובות שמשקיעות בלהסביר, ללמד, לחנוך אותם ולראות איך הם מתקדמים, סבבה, זה מעולה. אבל אם החברה היא לא כזאת ורק רוצה תוצאות, תוצאות, תוצאות, אז יש וייב קודרים שאין להם מושג:
• מה זה cron
• מה זה design patterns
• מה ההבדל בין Redis ל-KV cache
אני יודע שאלה דברים רחוקים, אבל זה המצב. פשוט זה המצב, וכאילו אין להם גם איך להשתפר.
גם אתה יודע, החיים מתקדמים ובסוף מה שלמדת בעבודה הראשונה עד השלישית, יכול להיות לא תקף ליוז קייס של העבודה הרביעית. ההבדל הוא שבמקום שתזרוק את הבעיה על מודל, יש לך כבר יכולת התמודדות וחוש טכני, אז מספיק שתקרא כמה דוקומנטציות, תראה כמה סרטונים וכבר יהיה לך ראש להכווין את המודל
אולי קצת לא קשור, אבל זה ממש האתיקה של אריסטו - הרגלים יוצרים דמות. ודמות המפתח הלומד האקטיבי היא הדמות שאני מנסה לשאוף אליה, וזה נרכש באמצעות הרגלים נכונים של למידה, ״ללכלך את הידיים״, ותמיד להיות בביקורת
תהיו רגועים, בסוף יחליפו את כולם. ג'וניורים וסניורים. יהיה מיעוט של אנשי פיתוח. יהיו קצבאות מחיה כמו בחלק מהמדינות הנורדיות.
בעולם החדש שנוצר אין מקום לחצי מיליון הייטקיסטים שיש בארץ כרגע ולאט לאט אנשים יצטרכו למצוא משהו אחר.
לא מסכים. יהיה הרבה יותר תוכנה. התוכנה עצמה תתפרס לאפיקים חדשים. כמו קוונטי. למשל. וכמובן jev engineers
עדיין, אין צורך בכל כך הרבה אנשים בתעשייה. הרבה יצטרכו למצוא משהו אחר
מדובר במהפכה, מהפכות עד כה יצרו עבודות חדשות אז אני לא חושש מזה. חוץ מזה שהסקיילים יגדלו, בעיות חדשות יצוצו וכלום לא יהיה מושלם אז תמיד יהיה עוד עבודות. אולי יהיה תקופה מסוימת של משבר אבל יהיה בסדר (אם לא כולנו נמות).
כבר כמה שנים אנחנו לא נראים כמו פיצ׳ורמה. זה לא הולך להגיע.
כשנגיע ל ASI
כלומר כשהAI יוכל להמציא רעיונות חדשים שלא הגיעו אליו מהמידע שקיים אצלו.
אז הוא יוכל לחשוב על פטרונות שלא מופיעים לו בארגז הכלים ולבנות דברים חדשים.
אני חושב שאנחנו רחוקים מזה (לא רק אני חושב ככה)
וגם אם יש כיוון כזה, לא נראה לי שזה יקרה כי יש לזה השלכות על הכלכלה כל כך ארוכות טווח, שבעצם אין פה מרוויחים — יש פה רק מפסידים.
או שכולנו נחיה בקומוניזם שבו כולם שווים, אין עשירים ואין עניים.
תחשוב על זה ככה: אם אפשר להחליף את כל העובדים בכל המקצועות בבינה מלאכותית וברובוטים, זה אומר שאין צורך באנשים שיעבדו. אנשים שלא עובדים לא מרוויחים כסף, ואנשים שלא מרוויחים כסף לא יכולים לקנות כלום.
אז זה בעצם מביא אותנו לאחת משתי אפשרויות:
1. עולם קומוניסטי שבו כל אחד מקבל לפי הצורך שלו.
2. עולם פוסט-אפוקליפטי שבו יש מעט אנשים שמחזיקים בכוח ושולטים בכל השאר.
אבל אם חושבים על זה טיפה יותר לעומק ובצורה פילוסופית — איזה צורך יש להם בכל השאר? אם הם לא צריכים עובדים, לא צריכים משאבים ולא צריכים כלום, איזה צורך יש להם בכלל בבני אדם אחרים?
נכון שזו מחשבה עגומה, אבל זו המסקנה היחידה שאפשר להגיע אליה בעצם.
ולכן אני מקווה שלאנשים שמתעסקים בדברים האלה, יש מספיק שכל בשביל להבין לא ללכת לכיוון הזה, גם לטובתם בעצם
לא אופטימי לצערי.
חשבתי שסיכמנו ASI לא אפשרי כי כל מודל הוא בעצם אינטפורלציה ולא אקטרפולציה, ולכן הוא לא יכול לחדש דברים שהוא לא ראה. המושג "רעיון" הוא חוייה שנתפסת אצל המקבל. לא בטוקנים. הדיבורים והברברת על AGI מלבד ששהם לא מוגדרים, נועדו להפחיד את הציבור.
זה בהינתן שקיבל הזדמנות והוא נכנס פנימה למשרה. היום בקושי יש הזדמנויות וגם אז צריך לפחות שנה ניסיון כדי שהסתכלו עליך.
היום יש המון עם תשוקה אמיתית ורצון ענק לעבוד, אבל אין מי שייתן לך את הצ'אנס להוכיח שהוא שחקן נפלא נפלא
זה ישתחרר בסוף, עוד מעט.
אני לא מאמין בזה שלא יצטרכו יותר מתכנתים. מתישהו המבוגרים יתחילו לעזוב, ויצטרכו גם להתמודד עם כל הבעיות ש-AI יצר. כרגע כל החברות האלה שנכנסו ל-AI מייצרות את הבעיות
היום; עוד מעט הן יצטרכו להתחיל להבין איך מתמודדים איתן, ויתחילו לגייס עוד פעם. לא יעזור לאף אחד. פשוט התפקידים יהיו שונים וצורת העבודה תהיה שונה.
ויש גם עוד הרבה חברות שבכלל לא נכנסו ל-AI ועדיין מפחדות מזה. וכאשר הן ייכנסו, הן יבינו שזה לא ש-AI מחליף מתכנתים — אלא אפילו יצטרכו יותר מתכנתים. ככה זה תמיד, וככה זה היה תמיד עד היום בכל טכנולוגיה שיצאה.
כל פעם בהיסטוריה שמשהו הפך לקומודיטי, ההוצאה עליו דווקא עלתה?
לפעמים לא מציגים את הנתון הזה בצורה נכונה. הדרך הנכונה להציג אותו היא דרך משל הפחם: זה לא רק שבאופן כללי השתמשו ביותר פחם בעולם, אלא שאותן החברות שהכניסו מנועי קיטור לעבודה אצלן, קנו בסופו של דבר יותר פחם ממה שהן קנו לפני כן.
הנקודה היא שכל פעם שטכנולוגיה מסוימת או תחום מסוים הופכים לזולים, נוצרת אשליה שהצורך יקטן. בפועל, בגלל שזה זול ונגיש יותר, מתחילים לייצר ולהשתמש בזה הרבה יותר, ואז נדרשים אפילו יותר אנשים כדי לתפעל את המערך הזה.
הכוונה שלי היא שבסופו של דבר, בגלל שכביכול העלות של פיתוח תוכנה יורדת, חברות יתחילו לפתח הרבה יותר מוצרים ופרויקטים פנימיים – וזה דווקא יגרום לביקוש ליותר מתכנתים.
הרגת!
טיפ קשור - פשוט תתחיל לסדר 🤣
אצלנו לא כל עוד אין ג'ירה מסודרת לא נכנס לפיתוח.
ואגב לא חשבתי שמשהו יגיע עד לשם בהודעה. זה היה ממש הסוף.
שימוש של jev בכלי פיתוח. דברים שווים. נוגעים בנקודות כואבות. סרטון ממצה. https://go.chatlytics.ai/r/QnKrb1L
מהחוויה שלי, אופוס 5.5 לעומת אופוס 5:
1. הרבה פחות דרמטי, הרבה פחות קליקבייטס.
2. עדיין לא מסביר דברים לעניין ומוסיף יותר מדי שטויות - לא מצליח לדבוק ל-״concise and/or short and simple״.
3. צריך פחות פידבק בשביל להתקדם בכיוון הנכון בצורה מוצלחת.
מבחינתי רק היעדר הדרמטיות של צהובון/מתבגר הורמונלי לבדו הוא חסכון אדיר בטוקנים, ללא קשר להורדת המחירים.
אני אחרי יום אחד של עבודה אינטנסיבית איתו, ולא מדדתי צריכת טוקנים. שותף לתחושה שהוא עושה עבודה טובה יותר וצריך פחות הכוונות ותיקונים.
לגבי הconcise - ממליץ לעבור לoutput style של attention-kind
(https://go.chatlytics.ai/r/kbTAStK
על אף שאני לא מת על התצורת חיצים בכל נקודה, בינתיים זה עובד לי מצויין וצמצם משמעותית את המלל המיותר
תודה על הטיפ!
בודק את זה
האבולוציה לא מסכימה
Looks amazing, thanks🙏